בפרק הזה אני יושב לשיחה עמוקה עם רחלי חדד, אחת הנשים הכי חדות, אמיצות ומיישמות שאני מכיר, ומפורק איתה בצעד-צעד את המסלול שהיא עשתה מ-כמעט פשיטת רגל ועד להכנסות של מעל 100 אלף ש"ח בחודש, תוך כדי נדודים בעולם עם ארבעה ילדים.
אני מקליט מתאילנד, היא בארץ רגע לפני טיסה לקייפטאון, ובאיזשהו שלב בשיחה שנינו מבינים: אנחנו חיים את מה שרוב האנשים רק חולמים עליו – חופש עסקי, גמישות מוחלטת, ויכולת לעבוד מכל מקום בעולם, בזמן שעושים טוב לעשרות אלפי אנשים.
רציתי לקחת אתכם איתנו מאחורי הקלעים: לא רק ל"סיפור ההשראה" של רחלי, אלא לדייק איתה את המתודולוגיה. מה היא עשתה אחרת? למה היא הצליחה לעלות מ-30 אלף ל-130 אלף ש"ח בחודש כל כך מהר, בזמן שאחרים נתקעים על אותם מספרים שנים?
על מה דיברנו?
אני מתחיל מלשאול את רחלי מי היא, מה היא עושה, ואיך בכלל מגיעים למצב שבו עושים טיול אחרי צבא עם ארבעה ילדים מסביב לעולם.
היא מספרת איך התחילה בגיל 20 עם רשת מכוני פילאטיס – בגדול, בלי פחד – ואז מצאה את עצמה בגיל 27-28 רגע לפני פשיטת רגל. משם היא נכנסה לעולם של שיווק רשתי, שיווק רב שכבתי, בניית רשת של מעל אלף אנשים, הגעה לפסגה, ומשם עוד שלב: להבין שהידע והניסיון שלה שווים זהב הרבה מעבר לחברה הספציפית שבה היא עובדת.
בנקודה הזו אנשים התחילו לבקש ממנה ללמד אותם. היא פתחה מועדון בשם "מאסטריות בעסקים", הצטרפה לתוכנית Next Level Consulting שלי, ובתוך פחות משנה בנתה שלושה קורסים דיגיטליים, פאנלים, מועדון, קהילה, ועשתה קפיצה מברוטו של פחות מ-30 אלף בחודש לשיא של 130 אלף ש"ח בחודש. במקביל היא כותבת ספר, מוציאה אותו לעולם, ובונה נכסים דיגיטליים לעומק.
אני חופר איתה על מה שקרה שם מסביב ל-130 אלף: מה באמת יצר את הפריצה. האם זה היה הידע השיווקי? התוכנית? הקורסים? או בכלל משהו אחר.
למה חלק מצליחים מהר יותר?
אני שואל אותה מה לדעתה ההבדל בינה לבין תלמידים אחרים שהיו איתה באותה תוכנית. כולנו לומדים את אותם כלים, רואים את אותם מודולים, אז למה היא רצה כל כך מהר.
התשובה שלה חדה מאוד:
1. **יישום מהיר** – היא לא מחכה שהכל יהיה מושלם. לומדת – ומיד מיישמת. ההצלחה אוהבת מהירות, והיא חיה לפי העיקרון הזה.
2. **מיינדסט כשריון** – היא משקיעה שנים בעבודה פנימית. היא מבינה שכל תוצאה בעסק ובחשבון הבנק היא השתקפות של סיפור שיש לה בראש. אם היא תספר לעצמה שה-130 אלף זה "פיק חד פעמי" – זה מה שיהיה. אז היא בוחרת סיפור אחר.
אנחנו צוללים לעומק של מה זה בכלל לעבוד על מיינדסט. אני משתף איך אני מסתכל על בעלי עסקים אחרים עם מחזורים גבוהים ממני ואומר לעצמי בראש: "הוא לא יותר טוב ממני". לא ממקום של יהירות, אלא ממקום של בחירת סיפור שמקדם אותי ולא מקטין אותי.
רחלי מדגימה את אותו עיקרון דרך דוגמה של חבר עם 60 חברות, טוני רובינס עם 115 חברות, והעובדה שהיא מחזיקה "רק" שתי חברות בע"מ, אבל בוחרת לראות בזה הוכחה למה אפשרי עבורה, לא למה היא קטנה.
### פיילוטים, מחירים וערך נתפס
אחד הקטעים שאני הכי אוהב בשיחה זה כשהיא מסבירה איך היא בונה מוצרים חדשים דרך פיילוטים:
היא לא יושבת חודשים ללטש קורס, פותחת מצלמה ואז מתפללת שמישהו יקנה. היא קודם כל מוכרת פיילוט – לרוב ב-10, 20 או 30 לקוחות ראשונים – באותו מחיר שבו תמכור גם אחר כך, רק עם תנאים ברורים: נותנים פידבק, עוזרים לשפר, נכנסים ראשונים.
היא כמעט אף פעם לא עושה "מחיר מוזל לפיילוט". היא משחקת על ערך נתפס: מי שנכנס עכשיו – מקבל את התוכן לפני כולם, מרוויח יתרון, מרגיש חלק מדבר ראשון מסוגו. היא גם הופכת את זה למועדון סגור עם תנאי קבלה – מה שבעולמות המרקטינג יוצר איכות וביקוש.
אני מחזק את העיקרון הזה ומסביר איך זה יושב על שני אלמנטים קריטיים בכל מוצר:
– **ערך נתפס** – הלקוח מרגיש שהוא מקבל משהו ייחודי לפני כולם.
– **סינון לקוחות (qualification)** – לא כל אחד יכול להיכנס, וזה הופך את המוצר ליותר חזק.
רחלי משתפת איך היא העלתה מחירים דרך פיילוטים: למשל האקדמיה שלה להכשרת מנטוריות. היא פתחה פיילוט ב-12 אלף ש"ח. תוך 24 שעות נרשמו 9 בנות, אחר כך עוד כמה, וברגע שהיא ראתה שזה עובד – היא כבר מבינה שהמחזור הבא יעלה בסבירות גבוהה לכיוון 20 אלף.
אני מדגיש לה ולכם: ברגע שאחד סולק – זה מספיק כדי להוכיח שהמחיר אפשרי. מאחד אפשר להגיע ל-1000, זה כבר משחק של סקיילינג, לא של ערך עצמי.
מהירות, טיוב ותשתיות
אני מדבר איתה על השלב שאחרי שהמוצר עובד: איך עושים סקייל חכם. הרבה בעלי עסקים מדלגים על זה. הם רואים שמודעה עובדת, שמכירה עובדת, ומנסים ישר לקפוץ מעשרת אלפים למיליון.
אני מסביר את הדרך הנכונה:
– קודם עולים מ-10 ל-50 אלף.
– אחר כך ל-100, 150, 300, 500.
ובכל גדילה עוצרים, חוזרים לתשתיות, מחזקים אותן: שירות לקוחות, צוות, תהליכים, תמיכה, פרודקט. אי אפשר להביא בבת אחת 1000 לקוחות לאותו מוצר בלי להסתכל על יכולת ההכלה של המערכת.
משפחה, ילדים ועסק בינלאומי נודד
החלק שהכי מרגש אותי בשיחה עם רחלי הוא השילוב בין משפחה לעסק:
– היא אמא לארבעה.
– נודדת בעולם כבר ארבע שנים.
– מטיילת, עובדת אונליין, מלווה נשים לעצמאות כלכלית.
– בעלה דני תומך מאוד, מאפשר לה לעוף, וזה חלק עצום מהיכולת שלה לרוץ.
אני שואל אותה אם הילדים תורמים לעסק או מעכבים, והיא עונה תשובה שאני מאוד מתחבר אליה: הם המנוע. הם מעלים את הסטנדרטים. הם אלה שאומרים "אמא, בואי נטוס ביזנס" או "אמא, מתי מטוס פרטי". במקום להיבהל מזה, היא רואה בזה משימה משפחתית.
הם טסו כמשפחה מעל 50 פעם בארבע שנים, גרו במקסיקו, פוקט, צ'יאנג מאי, ובקרוב קייפטאון. הילדים מדברים שלוש שפות, לומדים בבתי ספר קטנים בסגנון מונטסורי, חשופים כל היום בבית לשיח על כסף, עסקים ונדלן.
אני מספר איך אני רואה את גרנט קרדון, מכניס את הבנות שלו לעסק, מצלם איתן תכנים, מדבר איתן על כסף מגיל צעיר, ורחלי מספרת איך בבית שבו היא גדלה דיברו על כסף רק דרך מינוס, פחד וחמסה, וכמה מודע היא בונה לילדים מציאות אחרת לגמרי.
למה הילדים שלה לא ילכו לבית ספר בישראל
רחלי מאוד קיצונית במובן החיובי של המילה. הילדים שלה:
– לא בטיפת חלב.
– לא אצל רופאי ילדים.
– לא מחוסנים.
– לא למדו ולא ילמדו בבית ספר בארץ.
היא מסבירה למה:
המודל של בית הספר בנוי על מבחנים, ציונים והשוואה מתמדת. ילד שחוזר הביתה עם 50 מרגיש "אני לא טוב". 100 מרגיש "אני שווה". עם השנים המספר הזה הופך לחשבון הבנק: מינוס = אני לא שווה, פלוס = היום אני אוהב את עצמי קצת יותר.
אני מצטרף לנקודה הזאת ומזמין אתכם לחשוב מי באמת הצליח מסביבכם: האם אלו היו תמיד התלמידים המצטיינים שישבו בשורה הראשונה, או דווקא אלה ששברו מסגרות, יצאו החוצה, התעסקו בחיים האמיתיים. רוב היזמים הגדולים לא נבנו מתוך מערכת שמאמנת אותך להיות שכיר טוב.
רחלי מספרת על נשים שאומרות לה "תפתחי בית ספר לילדים" כי הן רואות איך הילדים שלה גדלים אחרת: שלוש שפות, חשיבה עסקית, שיח פתוח על כסף, ביטחון עצמי שלא תלוי בציון.
כסף, רוחניות ושליחות
אחד הדברים שאני הכי אוהב אצל רחלי זה החיבור בין פרקטיקה לרוח.
היא אומרת: אני מאוד תכלסית, אבל גם מאוד רוחנית. אני מאמינה ששום דבר לא באמת שלי. אם מגיע אלי כסף זה כי אני הצינור הנכון כרגע, אני יודעת מה לעשות איתו ואני אמורה להעביר אותו הלאה.
משם היא קופצת לאמירה שאני מאוד מזדהה איתה:
"תצאו מהתחת של עצמכם".
המסר: כל עוד הפוקוס הוא עלי – איך אני נראית, מה יגידו, האם אני מושלמת – אני לא אוציא את השליחות שלי לעולם. ברגע שהמסר נהיה יותר חשוב ממני, הכל מתחיל לזוז:
– פתאום לא נעים לי לקבל ביקורת? בסדר, זה חלק מהמחיר.
– לא נוח לי לצלם עם הרפס? זה לא משנה, יש מסר שחייב לצאת.
– מפחדים שיכתבו עליכם תגובות קשות באינסטגרם? אנשים מצליחים לא כותבים תגובות כאלה, וזה אומר יותר על המבקר מאשר עליכם.
אני משתף איך אני מדבר לעצמי בשפה מאוד חיובית – ולכן גם כלפי חוץ אני לא יוצא בשפה אגרסיבית ושיפוטית. מי שכותב תגובות מלאות שנאה כלפי אחרים, ברוב המקרים מדבר כך גם לעצמו, ומאוד קשה להתקדם בחיים מתוך תודעה כזו.
מודל עסקי: פרונט, ליבה ופרימיום
במהלך השיחה אני כל הזמן מסתכל בראש על המודל העסקי של רחלי.
אני מסביר לה ולכם איך אני רואה את הפאזל:
– יש לה פרונט זול: מוצרים של 10, 20, 47 ש"ח, ספר ב-20 ש"ח, מחברת ב-25 ש"ח. אלה מכניסים אנשים לפאנל.
– יש לה מוצרי ליבה: קורסים דיגיטליים, מועדון, ליוויים ברמות שונות.
– מה שחסר לה כדי להפוך את זה למכונת מיליון מאוד ברורה הוא שכבת פרימיום חזקה: ליווי צמוד, ייעוץ, אולי שותפויות עם אחוזים בעסקים.
אני מדגיש עיקרון שאני חוזר עליו שוב ושוב: בפרונט אני בעד לתת אובר דליברי במחירים נמוכים, להכניס הרבה לקוחות חדשים לבית, ולאחר מכן לעלות בערך ובמחיר כלפי מעלה – Done with you ו-Done for you – שם עדיף איכות על כמות, מחירים גבוהים יותר ומעורבות עמוקה.
רחלי מספרת לי איך העוזרת האישית שלה נבהלה מזה שהיא מוכרת ספר ב-20 ש"ח, בזמן שהעלות אליו גבוהה, ואני מסביר שזו בדיוק הנקודה: פרונט הוא לא המקום לעשות את הרווח הכי גדול. הרווח האמיתי קורה בהמשך המסע.
היא נותנת דוגמה: כל מי שקנה ספר, כמעט תמיד הוסיף מחברת ב-25 ש"ח, ואחר כך קורסים נוספים. כך שלקוח שנכנס ב-20 ש"ח, מהר מאוד הופך ללקוח של לפחות 80 ש"ח, ומשם הדרך למוצרים של אלפים ועשרות אלפים פתוחה.
אנחנו מסבירים איך לקוח שרכש פעם אחת, נמצא ברשימות התפוצה, חווה ערך אמיתי, ופתוח לקבל עוד פתרונות – שווה המון כסף לטווח ארוך, ובעיקר: מאפשר לנו באמת לעזור לו לעבור שלבים ולפתור עוד ועוד בעיות בחיים ובעסק.
האם עידן הקורסים הדיגיטליים נגמר בגלל AI?
אני משתף שאלה שקיבלתי מאושיה מוכרת באינסטגרם: "האם הקורסים הדיגיטליים נגמרים בעקבות ה-AI?".
אני ורחלי צוחקים, כי מבחינתנו התשובה הפוכה לחלוטין:
– עכשיו, בגלל AI, אפשר לייצר פי אלף יותר בונוסים.
– אפשר לבנות קורסים מהר יותר, לעדכן אותם, להתאים אותם.
– אפשר לתת יותר ערך בפחות זמן.
מבחינתי, **עכשיו** מתחיל עידן הקורסים באמת. מי שאומר לעצמו "נגמר עידן הקורסים" פשוט יישאר מאחור, בזמן שאחרים עושים מזה כסף, חופש והשפעה.
פה שוב חוזרים למיינדסט: שני אנשים חיים באותה מדינה, עם אותה שפה, עם גישה לאותם כלים. אחד רואה הזדמנות, השני רואה סוף. לכל אחד יש תוצאות מאוד שונות בהתאם לאמונות שלו.
לסיום: אל תחכו שיהיה מושלם
לקראת סוף הפרק אני מבקש מרחלי לתת מסר אחד למי שמקשיב. משהו חד.
היא אומרת: תתחילו. אל תחכו שהכל יהיה מושלם. תתחילו – והדברים ישתפרו תוך כדי. כל הזמן עשו עדכוני גרסה. העיקר שתצאו מהר לשטח.
אני מצטרף לזה: ידע שאין עליו פעולה – חסר כוח. היקום מתגמל אותנו על פעולות, לא על כוונות. יש לכם קורס במגירה? רעיון לפודקאסט? תוכנית ליווי? פתחו את המגירה, זרקו את זה לאוויר, ותנו לשוק לעזור לכם ללטש.
רחלי מספרת משפט שראתה על קבר בהלוויה:
"כל מה שעשית עבור עצמך הולך איתך לקבר. כל מה שעשית עבור אחרים יישאר כאן לנצח".
וזה אולי המסר הכי חשוב של כל השיחה הזו:
אתם לא העניין. השליחות שלכם היא העניין. הכסף, החופש, המספרים, העסק – הם כולם כלים כדי לעזור לעוד אנשים. ברגע שהפוקוס שם, הפחדים סביב מה יגידו, כמה אני שווה, האם אני מושלם, מתחילים להתמוסס.
אם אתם מרגישים שעוד רגע אתם מוכנים לצאת לדרך המהירה שלכם ל-100 אלף ש"ח בחודש, אבל עדיין מחכים להרגיש מוכנים, אני מזמין אתכם להקשיב לפרק הזה בעומק. יש בו מתכון מאוד ברור: מיינדסט נכון, יישום מהיר, בניית פיילוטים חכמים, פאנל מסודר ויכולת לשחרר החוצה את מה שאתם כבר יודעים.
נתראה בפעם הבאה,
יהב.
